מה שאופנועי גז פתחו הוא עידן חדש לגמרי, והתחבורה האישית תעבור שינויים שיטתיים. מבחינה אובייקטיבית, זה מצריך תפקיד מסחרי חדש כדי לבצע את הפונקציות החברתיות של שירות מלא של סוללה ואחריות סוללה. תפקיד זה הוא מפעיל הטעינה וההחלפה הוא הגיבור החדש בעידן אופנועי הגז.
למרות שהפיתוח של אופנועי הגז של ארצי זכה להערכה רבה על ידי ממשלות בכל הרמות והשקיע כספים רבים, הוא גם השיג שורה של תוצאות מחקר ופיתוח. 190 דגמים של 54 חברות רכב נרשמו ב"חיסכון באנרגיה וחדשנות על פי "תוכנית החייאת תעשיית הרכב" שפורסמה על ידי מועצת המדינה בתחילת 2009, מספר אופנועי הגז במדינתי הפועלים עד 2011 אמור להגיע ל-500,000 יחידות מכלל מכירות הרכב, אולם היו רק 1,5% ממכוניות נוסעים. הופעלו ב-2010, ופחות מ-10,000 כלי רכב ב-2011, וחלק ניכר מהם הוכנסו לאחסון בזריקה אחת, הרחוקה ממטרת התכנית הלאומית.
ליבת הטכנולוגיה השלמה של אופנועי הגז היא לא על הרכב ולא על המצבר, אלא בשימוש במצבר. באמצעות שירות ותפעול מלא של מצברים, ניתן לפתור את כל הבעיות הפוקדות את מסחור אופנועי גז:
1. המחיר של מכונית חשופה שווה ערך לזה של מכונית דלק, כך שמשתמשים רגילים יכולים להרשות זאת לעצמם.
2. ניתן להשלים את החלפת הסוללה תוך 5 דקות, והמהירות אינה שונה מזו של רכבי דלק.
3. באמצעות תחזוקה ידנית של המצבר, חיי המצבר יכולים להגיע ליותר מאלף, והעלות הכוללת של השימוש בחשמל נמוכה ב-30% מזו של הדלק.
4. מצויד בתחנות טעינה והחלפה קטנות בעלות נמוכה, פריסת הרשת היא כמו חנות נוחות, מה שהופך את החלפת הסוללות לנוחה יותר מתדלוק.
כמו זה, למסחור של רכב תלת גלגלי בנזין פשוט אין מכשול טכני. לכן, הפיתוח של אנדרבון לא צריך להיות מבצע הדגמה בסגנון שואו, אלא פיילוט מסחרי שאינו מסתמך על סובסידיות ממשלתיות. זהו גובה הפיקוד האמיתי. מי שיוביל בצעד הזה יהפוך למנהיג של אנדרבון.